על ההבדל שבין להסתכל לבין לראות.

חוש הראיה נחשב לחשוב ולאמין שבחושינו. "תמונה אחת שווה אלף מילים". אך למעשה זה החוש הניתן ביותר להיות מרומה על ידי מוחנו, ידיעותינו הקדומות, ציפיותינו ורגשותינו.
אנחנו ,אכן, מסתכלים כל העת על סביבותינו, אך האם אנחנו באמת רואים מה נמצא שם?, האם יכולים אנו לסמוך על מה שראינו?
התכנית "לקראת שיכלול ההתבוננות", היא מסע מאלף שתכליתו להבין ולשכלל את הדרך בה אנו מתבוננים על העולם הסובב אותנו.
ניסיונות מרתקים ומשעשעים עם הקהל, מדגימים עד כמה תפישתנו את העולם היא סובייקטיבית ואינה תלויה במה שאנו רואים אלא במה שאנו יודעים ומרגישים.
בעזרת מבחר מרהיב של צילומים ישנים וחדשים, ננסה לפענח את שלל המידע הטמון במה שאנו רואים- מבלי שהבחנו בו. ננסה לאתר את הגילויים החזותיים של מצבים אנושיים שונים- עימות, קשר בין אנשים, והרושם הראשוני שאנחנו מקבלים מאדם בלתי מוכר אחרי כמה שניות של מבט.
חשבתם פעם מה מנסה לגלות ה"מצלמה הנסתרת" או ה"פאפאראצ'י" ? חשבתם פעם כמה מניפולציה רגשית יש בצילומי פרסומת, או אפילו בצילום פשוט בעיתון? כמה מידע רגשי טעון מסתתר בתמונות מהאלבום המשפחתי התמים? ועוד שאלות ממין זה.
התכנית מציגה גם את ההיבט האסטטי, בעזרת כמה מושגי יסוד בתפישה החזותית- קומפוזיציה, צורה, קצב, טקסטורה וצבע.
פרק שלם מוקדש ל-"מידע הנסתר" כגון "שפת הגוף" וביטוייה השונים- החל מתמונות משפחה ועד שפת הגוף של פוליטיקאים ו"מפורסמים" אחרים.
תכנית יחידה בסוגה,לקהל אינטליגנטי וסקרן, המחפש דרך חדשה להתבונן בעצמו ובסובבים אותו.
משך התכנית- 90- דקות.